מה הגבול ומתי להתערב? על מריבות בין אחים
מריבות בין אחים
מה לעשות כשהילדים מבקשים שתהיו השופטים?
האם נכון להפריד גם בעת וויכוח ביניהם?
מה הגבול ומתי להתערב?
ואיך להתמודד בסיטואציות הללו?
היום אני עונה לכם על השאלות הרווחות בנושא
עם מתן פתרונות מעשיים:
1. לתת להם לריב או לא?
אם נחשוב לרגע- מה התרומה של הריבים לילדים?
האם יש משהו שהילדים יכולים ללמוד על עצמם
דרך הריבים?
הם יכולים ללמוד דרכים להביע את עצמם.
הם יכולים לפתח אסרטיביות ויכולת ביטוי.
הם יכולים ללמוד שלריב זה לגיטימי.
ויחד עם זאת - הריב מלמד אותם
אסטרטגיות של מציאת פתרונות.
2. מה הגבול?
האם להתערב כשהם מתווכחים?
מרביצים אחד לשני?
אם אני לא אתערב - הם יכסחו אחד את השני! לא?
כל משפחה שניה אומרת לי את זה.
אני מבינה לחלוטין את החששות וכי כל מריבה יכולה להסלים.
ועל כן -צריך לקבוע גבולות וחוקים ברורים.
3. אז מה עושים? ומה התפקיד שלנו כהורים בסיפור הזה?
הקוו המנחה שלי אליכם הוא כי, עלינו כהורים להכשיר את ילדינו
להיות עצמאיים, כבעלי יכולת לשיקול דעת פנימי, כמי שיכולים ליצור דיון
בוגר וכמי שיכולים ליצור מו"מ, למצוא פתרונות ואסטרטגיות לסוגיות.
את המיומנויות הללו יוכלו לפתח ילדינו גם כאשר נעזור ונתווך
איך עושים זאת? קראו בפסקה הבאה.
על כן: אנחנו נשב עם הילדים לישיבה משפחתית.
נסביר להם כי אנחנו לא מוכנים לקבל יותר אלימות בבית.
כן זה בסדר שהם רבים ומתווכחים.
כן אתם סומכים עליהם שהם יסתדרו.
אך הגבול הוא אלימות!
ואלימות לא מתקבלת בביתנו.
וכאשר תהיה אלימות פיסית
אתם תפרידו ביניהם כי זה הגבול.
דוגמה לשיחה עם הילדים:
"אנחנו לא שופטים ולא נוכל להתערב ולא נוכל לדעת מי התחיל
ולכן אין טעם לבקש מאתנו לשפוט.
לא נוכל לדעת מה גרם לריב ולכן אנחנו לא נוכל להגיד מי צודק.
אנחנו כן מוכנים לשבת אתכם ולשמוע את הסוגיות והקשיים
וביחד אתכם, נעלה מס אפשרויות לפתרון הקושי והקונפליקט.
אך כאשר יש אלימות- אנחנו נפריד וכל אחד יהיה עם עצמו לבד
זאת מתוך מסר כי כל קושי , ניתן לפתור בשיחה ולא באלימות".
אני מפרטת בפנייכם דוגמאות לפתרונות שנוכל להציע:
ניקח לדוגמה- את המריבות הרווחות על מי יראה עכשיו
טלוויזיה/ מי ישחק במחשב:
- לערוך הסכם
בהסכם, כל ילד כותב למה הוא מתחייב ברמת השיח המכבד לאחיו.
להוסיף את שעות הצפייה והתכניות המועדפות על אותו הילד.
לחלק לזמנים.
כמובן לחתום- יש לחתימה משמעות מאוד עמוקה.
- אם זה לא עובד- לשאול את הילדים על איזה פתרון יש להם להציע.
- להציע להם לעשות משחק תפקידים- זו דרך יצירתית וחוויתית
שדרכה הם יוכלו לחוות את החוויה של האחר.
זה מאפשר הרחבה של אמפתיה והבנת הצרכים
של אחיהם או הרחבה של החוויה שלכם כהורים לנוכח המריבות שלהם.
- להציע להם לחשוב באופן גמיש ויצירתי כמו לוותר ובמקום לצפות
בטלוויזיה בשעה שאותו אח רוצה גם- לעשות משהו אחר במקום.
- ההמלצה היא כמובן כי הילדים ישבו עם ההורים והם יכתבו את החוזה
ויחתמו על החוזה.
- לא לשכוח מהחוזה- להפגש שוב אחרי שבוע ולשמוע מהילדים מה עבד.
הכי חשוב- לסמוך עליהם- להקשיב לרעיונות שלהם
יש להם עצות טובות.
*ככל שניתן להם יותר כלים להתמודדות עם קונפליקטים בבית.
כך תוכלו לעזור להם להתמודד בהצלחה בהבט החברתי.
תחושת ההצלחה והמסוגלות שהם יחוו כשהם יצליחו להתמודד
ולפתור קונפליקטים עם אחיהם, כך על אותו המשקל
הם יוכלו להביא את תחושת ההצלחה גם לזירה הרגשית והחברתית
בחייהם ויעזו לעמוד על שלהם גם מול החבר הכי טוב שלהם.
אני פה בעבורכם
מקווה כי הענקתי לכם כלים שיתמכו בכם
אתם מוזמנים להגיב ולשתף
שלכם, ים
בשביל המשפחה
052-3963743
מוזמנים להיות חלק מ:"בשביל המשפחה" בפייסבוק
שם אני מעלה תכנים רלוונטים מתחום ההורות
https://www.facebook.com/BeshvilHamishpaha?ref=hl
קצת על עצמי:
ים אסף אמברצ'י,
מובילת דרך בשיטת "פסיכודרמה אימונית" –
גישה המשלבת פסיכודרמה ואימון אישי בטיפולים פרטניים ובסדנאות.
מטפלת ומנחת קבוצות מוסמכת בפסיכודרמה.
מאמנת ומדריכת הורים מוסמכת (מטעם מכון אדלר)
מנחה תהליכים עם נשים ליצירת איזון רגשי והגשמה עצמית.
מטפלת פרטנית בילדים ונוער ומנחת סדנאות לחיזוק מיומנויות חברתיות.
בעלת ניסיון בהנחייה וטיפול של כעשור
-בעלת ניסיון בהנחיית סגל ובני הנוער בעמותת "פידל"
מח' רווחה של עיריית ראשל"צ
מכון להתפתחות הילד בחולון
מח' הפרעות אכילה בבית חולים שיבא.